ביאור:בראשית מט לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית מט לא: "שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ, וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מט לא.


וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה[עריכה]

חשיבות מערת המכפלה ליעקב[עריכה]

יעקב מדגיש את חשיבות מערת המכפלה, שקנה אברהם בחברון מעפרון החיתי כדי שתיהיה "לַאֲחֻזַּת קָבֶר" (ביאור:בראשית כג ט).
אברהם לא אמר לאנשי חת שהוא מתכוון שהמערה תהיה 'אחוזת קבר לדורות': לשרה אשתו, לו ולזרעו, אולם ניתן להבין שזאת היתה כוונתו, כפי שאבימלך מלך גרר אמר לשרה: "הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ, הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם, לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ" (ביאור:בראשית כ טז), ו"כְּסוּת עֵינַיִם" משמעותה 'קבורה', ואברהם השתמש בכסף הזה לקנות את מערת הקבורה לשרה ו"לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ", לדורות.

יעקב כבר קבר את לאה במערה, והיה לו מאוד חשוב להיות עם אבותיו, כדבריו: "קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי" (ביאור:בראשית מט כט), אמהותי, ואשתי לאה.

יעקב רצה להשפיע על בניו לזכור את ארץ כנען, ולשוב לארץ אבותיהם, הארץ המובטחת.

שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ[עריכה]

  • "שָׁמָּה קָבְרוּ... אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ" - שרה נפטרה לפני אברהם. אברהם קבר אותה לבדו, ככתוב: " וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ" (ביאור:בראשית כג יט), ולא נאמר שיצחק היה איתו. ייתכן שאברהם לא לקח את יצחק איתו, כי הוא מיהר, ובעקדת יצחק, אלוהים אסר עליו לעשות מאומה עם יצחק (ביאור:בראשית כב יב).
  • "שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם" - יצחק וישמעאל, ככתוב: "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו, אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה" (ביאור:בראשית כה ט). עשו ויעקב היו כבני 15 במותו של אברהם, אולם לא נאמר שיצחק וישמעאל הביאו את ילדיהם לטקס הקבורה, אולם אין זה מחייב שהם לא באו.

שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ[עריכה]

  • "שָׁמָּה קָבְרוּ ... וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ" - לא נאמר מתי רבקה נפטרה ומי קבר אותה. סביר שהיא נפטרה לפני יצחק שמת בגיל 180, וייתכן שיצחק לא היה מסוגל ללכת לקבור אותה אישית בגלל עיוורונו וזקנותו.
  • "שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק" - את יצחק קברו בניו עשו ויעקב, ככתוב: "וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו, זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו" (ביאור:בראשית לה כט).

יעקב לא מציין שהוא היה אחד מהקוברים של יצחק אביו, כדי לא להוסיף מילים והסברים, וכך לקטוע את ההקבלה לקבורת אברהם ושרה, לקבורת יצחק ורבקה.

וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה[עריכה]

  • "וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה" - יעקב מדגיש את חשיבות המקום, מקום קבורת אבותיו, והוא העניק ללאה את הכבוד להיות קבורה איתו ואבותיו, למרות ששנים רבות היא הרגישה כאישה השנואה (ביאור:בראשית כט לא). לא נאמר מתי יעקב קבר אותה, אולם סביר שהוא גר בחברון בזמן ההוא לאחר שהוא שב לאביו בחברון.

יעקב לא מדווח לנו עם בניו היו עימו בקבורת לאה, אולם בגלל שהוא עד היה בחיים, הוא אירגן את הקבורה ולא בניו.

את קבורת יעקב ניהל יוסף, משנה למלך מצרים, בכורו מרחל האהובה, אולם כל האחים היו איתו, ככתוב: "וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו, אַרְצָה כְּנַעַן, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה" (ביאור:בראשית נ יג).